פוקר נראה מסובך מהצד, ובפועל הוא נשען על שלושה דברים בלבד: סדר הפעולות ביד, דירוג הידיים, והבדלים בין הווריאציות. המדריך הזה עובר על שלושתם לפי הסדר שבו הם נדרשים בשולחן אמיתי.
יד אחת מתחילתה ועד סופה
יד בודדת נמשכת בין דקה לכמה דקות, והיא בנויה תמיד באותו מבנה. הדילר מחלק לכל שחקן שני קלפים סגורים, ואז נפתח סבב הימורים ראשון. אחריו נחשפים קלפים משותפים במרכז השולחן, ובכל חשיפה כזו נפתח סבב הימורים נוסף.
הקלפים המשותפים שייכים לכל השחקנים במקביל. כל אחד מרכיב את היד הטובה ביותר שהוא יכול מתוך חמישה קלפים, בשילוב של הקלפים שלו ושל אלה שעל השולחן. זו הסיבה שיד שנראתה מצוינת בהתחלה יכולה להפוך לחסרת ערך אחרי קלף אחד.
הכסף שנכנס לקופה לפני שרואים קלף
לפני החלוקה, שני שחקנים מחויבים להכניס סכום לקופה. הם נקראים בליינד קטן ובליינד גדול, והתפקיד עובר במעגל אחרי כל יד. בלי החיוב הזה לאף אחד לא היה תמריץ לשחק יד חלשה, והמשחק היה נעצר.
זה גם מה שיוצר לחץ כלכלי על הזמן. הבליינדים חוזרים אליכם כל כמה ידיים וגובים מכם כסף גם כשאתם לא משחקים, ולכן ישיבה ארוכה מדי בלי לשחק שום יד עולה כסף בשקט.
ארבעת סבבי ההימורים

בגרסה הנפוצה בעולם, טקסס הולדם, יש בדיוק ארבעה סבבים. ההבדל ביניהם הוא כמה מידע כבר גלוי על השולחן ברגע שאתם מחליטים.
| סבב | קלפים גלויים במרכז | הקלפים שלכם | מה אתם יודעים |
|---|---|---|---|
| פרה פלופ | 0 | 2 | רק את שני הקלפים שלכם |
| פלופ | 3 | 2 | רוב היד כבר מוכרעת כאן |
| טרן | 4 | 2 | קלף שמשנה כיוון או מאשש |
| ריבר | 5 | 2 | כל המידע גלוי, אין יותר הפתעות |
שווה להכיר מספר אחד לפני שמתיישבים. הסיכוי לקבל זוג כבר בחלוקה הוא כאחד מתוך שבע עשרה, כלומר קצת פחות משישה אחוזים. אחרי הקלף הראשון נשארים בחפיסה שלושה קלפים שמתאימים לו מתוך חמישים ואחד, וזה כל החישוב. פירוט מלא של ההסתברויות מרוכז בערך Poker probability.
המשמעות המעשית פשוטה. רוב הידיים שתקבלו יהיו בינוניות, ולכן רוב הזמן הפעולה הנכונה היא לא לשחק. מתחילים שמשחקים כל יד שנייה מפסידים כסף לא בגלל מזל אלא בגלל כמות.

אילו פעולות עומדות לרשותכם בתור
כשמגיע התור שלכם יש מספר מצומצם של אפשרויות, וזה כל המשחק. אפשר לפרוש ולזרוק את הקלפים, ואז אתם מפסידים רק את מה שכבר הכנסתם. אפשר לבדוק ולהעביר את התור הלאה בלי לשלם, אבל רק אם אף אחד לא הימר לפניכם באותו סבב.
אם מישהו כבר הימר, אתם יכולים להשוות ולשלם את אותו סכום כדי להישאר ביד, או להעלות ולדרוש מהאחרים לשלם יותר. העלאה היא הפעולה היחידה שמייצרת לחץ על היריב, וגם היחידה שמאפשרת לנצח יד בלי להראות קלפים בכלל.
מי לוקח את הקופה

יש שתי דרכים לזכות, ורק אחת מהן קשורה לקלפים. הדרך הראשונה היא שכל היריבים פרשו, ואז הקופה שלכם מיד ואף אחד לא רואה מה החזקתם. הדרך השנייה היא שנשארתם עד הסוף מול שחקן אחר, ואז חושפים את הקלפים ומשווים.
בהשוואה סופרים תמיד חמישה קלפים, ודירוג הידיים זהה כמעט בכל הווריאציות. ההפרשים בין סוגי המשחק נוגעים לכמה קלפים מקבלים ואיך משתמשים בהם, ולא לשאלה מה מנצח את מה. הבדלים כאלה מפורטים בסוגי הפוקר השונים, ואחד הבולטים שבהם הוא פוקר אומהה, שבו מחזיקים ארבעה קלפים במקום שניים.
דירוג הידיים, מה מנצח את מה

עד כאן הסברנו איך היד מתנהלת. עכשיו לחלק שקובע מי זוכה בסוף, וזה החלק שכדאי לדעת בעל פה לפני שמתיישבים לשחק.
עשר הידיים לפי סדר, מהחזקה לחלשה
מחפיסה של חמישים ושניים קלפים אפשר להרכיב שני מיליון חמש מאות תשעים ושמונה אלף תשע מאות ושישים ידיים שונות בנות חמישה קלפים. הטבלה מראה כמה מהן מתאימות לכל דרגה, וכל כמה ידיים היא מופיעה בממוצע.
| היד | כמה צירופים קיימים | מופיעה בערך |
|---|---|---|
| רויאל פלאש | 4 | פעם אחת לכל 649,740 ידיים |
| סטרייט פלאש | 36 | פעם אחת לכל 72,193 |
| ארבעה באותו ערך | 624 | פעם אחת לכל 4,165 |
| פול האוס | 3,744 | פעם אחת לכל 694 |
| פלאש | 5,108 | פעם אחת לכל 509 |
| סטרייט | 10,200 | פעם אחת לכל 255 |
| שלושה באותו ערך | 54,912 | פעם אחת לכל 47 |
| שני זוגות | 123,552 | פעם אחת לכל 21 |
| זוג אחד | 1,098,240 | פעם אחת לכל שתי ידיים וחצי |
| קלף גבוה | 1,302,540 | פעם אחת לכל שתי ידיים |
המספרים מבוססים על חמישה קלפים שמחולקים באקראי מחפיסה מלאה, והם מרוכזים בערך Poker probability. במשחק אמיתי הסיכויים משתנים מעט, כי אתם רואים שבעה קלפים ובוחרים מתוכם את החמישה הטובים, אבל סדר הנדירות נשאר זהה.
למה הסדר נקבע דווקא כך
הדירוג אינו החלטה שרירותית אלא תוצאה ישירה של ספירה. פול האוס מנצח פלאש כי יש לו שלושת אלפים שבע מאות ארבעים וארבעה צירופים בלבד, לעומת חמשת אלפים מאה ושמונה לפלאש. הפער לא גדול, וזו הסיבה ששתי הידיים האלה יושבות זו ליד זו בטבלה.
אותו היגיון עובד גם בקצה השני. סטרייט מנצח שלושה באותו ערך כי יש לו עשרת אלפים מאתיים צירופים מול חמישים וארבעה אלף תשע מאות ושנים עשר, כלומר הוא נדיר פי חמישה וחצי. אין כאן מסורת אלא אריתמטיקה.

איך קוראים יד כשחמישה קלפים פתוחים על השולחן

במשחקים עם קלפים משותפים אתם בונים יד מתוך שבעה קלפים, שניים שלכם וחמישה משותפים, ובוחרים את חמשת הטובים. אתם לא חייבים להשתמש בקלפים שלכם בכלל, ולפעמים היד הטובה ביותר שלכם היא פשוט השולחן עצמו.
כשזה קורה, כל מי שנשאר ביד מחזיק את אותה יד בדיוק והקופה מתחלקת. מתחילים נבהלים מהמצב הזה כי הוא נראה להם כמו תקלה, אבל זה חלק רגיל לחלוטין מהמשחק. המבנה המלא של היד מוסבר בפרק הראשון של המדריך הזה.
מה זה קיקר ולמה הוא מכריע קופות
קיקר הוא קלף שלא משתתף בצירוף עצמו אבל נכנס לחמשת הקלפים הסופיים ומכריע כשלשני שחקנים יש אותה דרגה. אם לשניכם זוג מלכים, הקלף הגבוה הבא קובע מי לוקח את הכסף.
זה נשמע שולי עד שמפסידים קופה גדולה בגלל קלף שלישי. זו גם הסיבה ששחקנים מנוסים נמנעים מידיים כמו אס עם קלף נמוך. כשאתם פוגשים אס נוסף על השולחן אתם מנצחים רק אם הקלף השני שלכם גבוה משל היריב, ולרוב הוא לא.
שלוש טעויות קריאה שחוזרות בשולחן
הראשונה היא לחשוב שפלאש הוא פלאש. כששני שחקנים מגיעים עם חמישה קלפים באותה צורה, מנצח מי שמחזיק את הקלף הגבוה ביותר בצירוף, ולא מי שהגיע עם שני קלפים מאותה צורה במקום אחד.
השנייה היא לבלבל בין סטרייט לפלאש. סטרייט הוא חמישה קלפים עוקבים בצורות שונות, ופלאש הוא חמישה באותה צורה בלי סדר. הפלאש מנצח, כי הוא נדיר פי שניים.
השלישית היא לספור שישה קלפים. היד היא תמיד חמישה קלפים בדיוק, גם כשנראה שיש לכם שישה שמתאימים. בוורסיות מסוימות יש מגבלות נוספות על אילו קלפים מותר לצרף, כמו בפוקר אומהה, ושם הדירוג זהה אבל דרך הבנייה שונה.
אם אתם רוצים לראות איך הדירוג עובד מול יריבים אמיתיים, שולחנות פוקר אונליין מראים את היד המנצחת בסוף כל קופה, וזו הדרך המהירה ביותר להפנים את הטבלה. מי שרוצה להבין קודם מאיזה מושב כדאי לשחק אילו ידיים, ימצא את זה בפרק על טקסס הולדם, בהמשך העמוד.
יש לכם שאלה על יד ספציפית שראיתם? שלחו לי אותה בוואטסאפ ואעבור עליה איתכם.
טקסס הולדם, הווריאציה שתפגשו ראשונה

למה טקסס הולדם השתלט על השולחנות
הסיבה היא איזון. שני קלפים בלבד משאירים מספיק מידע סמוי כדי שהמשחק יהיה מעניין, וחמישה קלפים משותפים נותנים מספיק מידע גלוי כדי שאפשר יהיה לחשוב. ווריאציות עם ארבעה קלפים ומעלה מייצרות יותר מדי אפשרויות, והמשחק הופך מבלבל למי שמתחיל.
יש גם סיבה מעשית פשוטה. שולחנות הולדם הם העמוסים ביותר בכל פלטפורמה, ולכן המתנה למשחק קצרה יותר והבחירה בסכומים רחבה יותר. הווריאציות האחרות מפורטות בפרק האחרון של המדריך, אבל בפועל רוב השחקנים עוברים אליהן רק אחרי שנוח להם בהולדם.
מאה שישים ותשע ידי פתיחה
מתוך חפיסה של חמישים ושניים קלפים יש אלף שלוש מאות עשרים ושש צירופים אפשריים של שני קלפים. אבל מבחינת החלטה המספר קטן בהרבה, כי לא משנה אם האסים שלכם הם לב ועלה או תלתן ויהלום.
כשמצמצמים למה שבאמת שונה, נשארות מאה שישים ותשע ידיים. שלוש עשרה מהן זוגות, שבעים ושמונה הן ידיים באותה צורה, ושבעים ושמונה הנותרות בצורות שונות. זה כל המרחב שצריך ללמוד. פירוט מלא של המבנה מופיע בערך Texas hold em.
המסקנה המעשית מרגיעה. שחקן חדש מרגיש שהוא צריך לזכור אלפי מצבים, אבל בפועל מדובר ברשימה שנכנסת לדף אחד.
השמות של המושבים סביב השולחן
לכל מושב יש שם, והשם מתאר מתי אתם פועלים וכמה מידע יהיה לכם באותו רגע. זו הסיבה ששחקנים מנוסים מדברים על מיקום לפני שהם מדברים על קלפים.
| המושב | מתי פועלים | מה זה אומר עליכם |
|---|---|---|
| בליינד קטן | ראשון אחרי הפלופ | המושב הגרוע בשולחן |
| בליינד גדול | שני אחרי הפלופ | כבר שילמתם, ולכן מוותרים פחות |
| מושב מוקדם | ראשון לפני הפלופ | דורש ידיים חזקות בלבד |
| קאט אוף | לפני האחרון | מרחב נוח להרחיב את הטווח |
| באטן | אחרון בכל סבב | המושב הטוב ביותר בשולחן |

אילו ידיים כדאי לשחק ומאיפה
הכלל שמשנה הכי הרבה הוא שהטווח מתרחב ככל שאתם מתקרבים לבאטן. מהמושבים המוקדמים משחקים זוגות גבוהים וקלפים גבוהים בלבד, כי אחריכם ישבו עוד חמישה או שישה שחקנים שעוד לא אמרו דבר. מהבאטן אפשר לפתוח הרבה יותר ידיים, כי ראיתם כבר את כולם.
שתי הטעויות הנפוצות בשלב הזה הפוכות זו לזו. הראשונה היא לשחק יותר מדי ידיים ממושב מוקדם, מתוך הרגשה שאס עם קלף נמוך הוא יד טובה. השנייה היא לשחק מעט מדי מהבאטן, ולוותר על המושב היחיד שעובד לטובתכם.
אם אתם עושים רק שינוי אחד אחרי קריאת המאמר הזה, שיהיה זה. לצמצם את הידיים שאתם פותחים מהמושבים הראשונים, ולהרחיב מעט מהאחרונים.
ההבדל בין שולחן קאש לטורניר
בשולחן קאש הז'טונים שווים כסף אמיתי בכל רגע, ואפשר לקום מתי שרוצים. הבליינדים קבועים, ולכן הלחץ נשאר אותו דבר אחרי שעתיים של משחק.
בטורניר משלמים פעם אחת ומקבלים ערימה, והבליינדים עולים כל כמה דקות. זה משנה את המשחק לחלוטין, כי ישיבה סבלנית שעובדת בקאש פשוט מחסלת אתכם בטורניר. מתחילים שלומדים בקאש ועוברים לטורניר בלי להתאים נוחלים כישלון, ולא מבינים למה.
מה משתנה כשעוברים לשולחן אונליין
שלושה דברים משתנים מיד. הקצב מהיר במידה ניכרת ויש לכם שניות בודדות להחליט. אין שפת גוף לקרוא, ולכן כל המידע מגיע מדפוסי הימור וזמני תגובה. ואפשר לשבת בכמה שולחנות במקביל, מה שמפתה לשחק יותר ידיים ממה שצריך.
ההמלצה המעשית היא להתחיל בשולחן אחד ובסכומים נמוכים. שולחנות פוקר אונליין פתוחים בכל שעות היממה, ומי שעובר למשחק על כסף אמיתי כדאי שיקבע תקציב לפני הישיבה ולא באמצעה.
אם אתם לא בטוחים באיזה שולחן להתחיל או איך לפתוח חשבון, כתבו לי בוואטסאפ ונעבור על זה יחד. המשחק מותר מגיל 18 ומעלה, והוא בילוי ולא מקור הכנסה.
יש שאלה על יד ספציפית או על שולחן שאתם שוקלים?
שאר הווריאציות ומה מבדיל ביניהן

כמות המידע החסוי. זה כל הסיפור.
במשחקי קלפי קהילה רוב הקלפים גלויים על השולחן ומשותפים לכולם. במשחקי סטאד חלק מהקלפים של כל שחקן גלויים לעיני האחרים. ובמשחקי החלפה אף קלף אינו גלוי, והמידע היחיד הוא כמה קלפים היריב החליף.
ככל שיש פחות מידע גלוי, משקל הקריאה של היריב עולה ומשקל החשבון יורד. לכן שחקנים טובים בווריאציה אחת לא בהכרח טובים באחרת.
| קלפי קהילה | הולדם, אומהה. רוב המידע משותף |
| סטאד | חלק מקלפיכם גלויים לכולם |
| החלפה | אפס מידע גלוי. רק כמות ההחלפות |
אומהה וההבדל שרוב המתחילים מפספסים
מקבלים ארבעה קלפים, אבל חייבים להשתמש בשניים בדיוק. לא באחד ולא בשלושה.
זה נשמע טכני והוא הטעות היקרה ביותר במשחק. שחקן שמחזיק אס בודד ורואה עוד שלושה עליונים על הלוח בטוח שיש לו צבע, ואין לו. הכלל מנוסח במפורש בערך אומהה בוויקיפדיה: שני קלפים שלכם ושלושה מהלוח, תמיד.
כיוון שלכל שחקן יש ארבעה קלפים, מספר הצירופים קופץ, והידיים המנצחות חזקות בהרבה. צבע שהיה מנצח בהולדם הוא יד בינונית באומהה. פירטתי את המשחק בעמוד האומהה.
משחקי סטאד ולמה הם כמעט נעלמו
כי הם איטיים, וכי הם דורשים זיכרון במקום שיפוט.
בסטאד אין קלפים משותפים. כל שחקן מקבל קלפים משלו, חלקם גלויים, והעבודה האמיתית היא לזכור אילו קלפים נראו ונקפלו בדרך.
זה משחק מצוין, אבל הוא לא עובד טוב בפורמט של אלף ידיים בשעה. לכן האונליין דחף אותו לשוליים, ורוב השולחנות הפתוחים היום הם הולדם ואומהה.
משחקי החלפה, הכי פשוט להסביר והכי קשה לשחק
מקבלים קלפים, מחליפים חלק, ומשווים. אף אחד לא רואה כלום.
הקושי הוא שהמידע היחיד שיש לכם על היריב הוא כמה קלפים הוא החליף ואיך הוא הימר לפני ואחרי. זה מעט, ובדיוק לכן זה משחק של שחקנים ותיקים.
במה כדאי להתחיל
בהולדם, ולהישאר בו זמן מספיק כדי שיהיה משעמם.
הסיבה לא שהוא הקל ביותר אלא שהוא הנפוץ ביותר. יש עליו הכי הרבה חומר לימוד, ותמיד יש שולחן פתוח בכל גודל.
המעבר לאומהה כדאי רק אחרי שאתם קוראים לוח בהולדם בלי לחשוב. שתי הווריאציות האלה זמינות בבט365 וגם ב-7XL, ואת שאלת ההפקדה מישראל פירטתי במדריך האשראי הישראלי. את השולחנות עצמם תמצאו בפוקר אונליין.
לא בטוחים באיזה שולחן להתחיל? כתבו לי מה הניסיון שלכם ואכוון אתכם.
המשחק מותר מגיל 18 ומעלה. הימורים הם בילוי ולא מקור הכנסה, ואין בתוכן הזה הבטחה לרווח. אם ההימור מפסיק להיות שעשוע, עצרו והיכנסו לעמוד ההימור האחראי.
מה שמתחילים מגלים מאוחר מדי

הדבר שהכי משפיע על יד, ושכמעט אף מדריך למתחילים לא מזכיר בהתחלה, הוא סדר הישיבה. מי שפועל אחרון בסבב ראה כבר את ההחלטות של כולם, ומי שפועל ראשון מחליט באפלה. אותם שני קלפים בדיוק שווים יותר במקום אחד ופחות במקום אחר.
זו גם הטעות שהכי חוזרת. שחקן חדש מסתכל על הקלפים שלו, מחליט שהם טובים, ומשחק אותם באותה צורה משני צדי השולחן. שחקן מנוסה מסתכל קודם איפה הוא יושב, ורק אחר כך על הקלפים.
אם אתם רוצים לתרגל את זה בפועל, כדאי להתחיל בשולחנות בסכומים נמוכים לפני שעוברים למשחקים על כסף אמיתי בסכומים משמעותיים. שולחנות פוקר אונליין נעים מהר יותר משולחן פיזי, וזה מקצר את זמן החשיבה שיש לכם על כל החלטה.
אם משהו כאן לא ברור או שאתם תקועים בפתיחת חשבון, כתבו לי בוואטסאפ ואענה בעברית. המשחק מותר מגיל 18 ומעלה, והוא בילוי ולא מקור הכנסה.


